03-9445525

סקרים גיאולוגיים

תוכן עניינים

סקרים גיאולוגיים הם מחקרים הבודקים את הקרקע, על פני השטח ותחתיו, באזור מסוים, במטרה לאסוף מידע גיאולוגי של האזור הנחקר. המטרה העיקרית של סקרים גיאולוגיים היא איסוף נתונים מהקרקע וניתוחם. סקרים גיאולוגיים נדרשים על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה במקומות בהם קיים חשד למזהמים בקרקע. כמו-כן, נערכים סקרים גיאולוגיים לפני תחילת תהליך בנייה, בקרקע המיועדת לכך. כל הפרטים על סקרים גיאולוגיים אתן מזומנים לקרוא במאמר שלפניכם.

סקר קרקע מאפשר לבדוק האם קיימים מזהמים בקרקע, מה אופיים ומה מידת ריכוזם. כמו-כן, בחינה של מידת התפשטות הזיהום ומהן הסכנות הגלומות בו לסביבה ולבני האדם השוהים במקום.
בהתאם לתוצאות הסקר מסיקים מסקנות לגבי אופן ההתמודדות ודרכי הפעולה המתאימות לטיפול בזיהום ושיקום הקרקע.

סקרים-גיאוליגיים

קרקעות מזוהמות בישראל

קיימים בישראל מאות מקומות הידועים כבעלי קרקעות מזוהמות והרשומים במשרד להכנת הסביבה. מעבר לכך יש עוד מקומות רבים אחרים עם פוטנציאל פגיעה בקרקע בשל זיהומים, מקומות כגון תחנות דלק, חוות כימיקלים, מטמנות פסולת, מפעלים כימיים, רפתות ולולים ועוד.


לעיתים הקרקע מזדהמת בשל תקלה או תפעול לא תקין, דליפה של חומרים מסוכנים, סילוק והטמנה של פסולת לא חוקית ועוד. קרקעות מזוהמות מסכנות את הסביבה, את הצומח, את בעלי החיים ואת בני האדם.

איך מתבצעים סקרים גיאולוגיים

הסקרים נערכים בהתאם לנהלים של המשרד להגנת הסביבה והוא כולל קידוחים להוצאת דגימות כדי לבחון את מאפייני הזיהום ואת מידת ההתפשטות שלו לעומק ולרוחב.

את המקומות בהם קודחים ומתוכם דוגמים בוחרים לפי תוצאות הסקר ההיסטורי או לאחר שנערך סקר גז במקום. בסקר היסטורי נאספים נתונים על הפעילות באתר ובסביבתו בעבר וכיום, ובודקים נתונים פיזיים, כולל סוג הקרקע, כמות המשקעים, בדיקות טופוגרפיות, בחינת מערכות שתייה, שפכים ועוד.

הדגימות נבדקות במעבדה ומתקבלות תוצאות על סוג הזיהום וריכוזו. את הערכים הללו משווים לדרישות הסף של המשרד להגנת הסביבה ועל-פיהם נקבעת תוכנית טיפול לקרקע המזוהמת.

סקר גיאולוגי לפני תהליך בניה

כשנמצאים לפני בניה נדרש סקר קרקע. כדי לתכנן את נכון את יסודות המבנה ולדעת מהן שכבות הקרקע השונות מתחת מתחתיו. גם במקרה זה עורכים קידוחי ניסיון ומוציאים דגימות קרקע המאפשרות למהנדס הקרקע לקבוע את התכונות ההנדסיות של כל שכבה ולהבין איך תתנהג הקרקע עם עומסים שונים ומשקלים שונים שיבנו עליה וכיצד הכי נכון לפזר את העומסים.

כשמדובר בסקרים גיאולוגיים לפני בניה ותכנון היסודות של המבנה, עושים מספר קידוחי ניסיון בקרקע המיועדת לבניה, בקוטר יחסית קטן. הקידוחים נעשים על-ידי מכונת קידוח המחדירה לקרקע ספירלה אשר חודרת לשכבות הקרקע ואוספת מדגמי קרקע מכל שכבה. 

מספר הקידוחים ועומקם תלוי בסוג הפרויקט ואף עשוי להגיע למספר רב של קידוחים בעומק של עשרות מטרים.
הבדיקות מתחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון הוא בדיקת הקרקע בשטח. ציוד מיוחד מוחדר אל שכבות הקידוח ובודק את התכונות ההנדסיות של הקרקע בסביבתה הטבעית. למשל, חוזקה, צפיפות הקרקע, חדירת מים וכו’.

הסוג השני הן בדיקות מעבדה המבוצעות על מדגמי הקרקע שמוציאים מהקידוח ונשלחים למעבדה. אלו בדיקות מתקדמות יותר הבודקות תכונות הנדסיות של הקרקע שלא ניתן לבדוק בשטח. לדוגמא, תפיחת הקרקע, פלסטיות הקרקע סטטיסטיקה על גודל הגרגירים שמרכיבים את הקרקע ועוד.
לסיכום, סקרים גיאולוגיים עושים בשני מקרים, כאשר יש חשד לזיהום בקרקע ומבקשים לבדוק את סוגו ומידת ריכוזו כדי לדעת באילו צעדים לנקוט וכהכנה לבניה במטרה למנוע נזקים עתידים למבנה תוך התאמת המבנה לסוג הקרקע.

 

סקרים גיאולוגיים נערכים לפני פרויקטי בנייה כדי להעריך את הגיאולוגיה והתנאים הגיאוטכניים של האתר. מידע זה חיוני להבנת תנאי הקרקע והמפגעים הגיאולוגיים הפוטנציאליים, דבר המסייע בקביעת כדאיות הפרויקט, תכנון יסודות מתאימים והבטחת בטיחות ויציבות המבנה.

גיאולוגיה של האתר: ההרכב הגיאולוגי, המבנה וההיסטוריה של האתר נלמדים כדי להבין את אופי הסלעים, הקרקעות והמרבצים הבסיסיים.
נתונים גיאוטכניים: תכונות הקרקע וחומרי הסלע, כגון חוזק, חדירות ודחיסה, נקבעות באמצעות בדיקות מעבדה וחקירות בשטח.
תנאי מי תהום: הנוכחות והמאפיינים של מי התהום, כולל עומק המים ודפוסי זרימה, מוערכים כדי להבין השפעות אפשריות על פעילויות הבנייה.
מפגעים גיאולוגיים: מפגעים גיאולוגיים פוטנציאליים כגון רעידות אדמה, מפולות, בולענים או זיהום מי תהום מזוהים ומוערכים.

סקרים גיאולוגיים עבור פרויקטי בנייה מבוצעים בדרך כלל על ידי חברות הנדסה גיאוטכניות או גיאולוגים בעלי מומחיות בחקירות אתרים. אנשי מקצוע אלה משתמשים בטכניקות ובציוד שונים כדי לאסוף ולנתח את הנתונים הדרושים.

סקרים גיאולוגיים לפני הבנייה עשויים לכלול מספר טכניקות, כולל:

חקירות תת קרקעיות: זה כולל קידוח קידוחים או שימוש בשיטות גיאופיזיות כדי לקבל מידע על שכבות הקרקע והסלע מתחת לפני הקרקע.
בדיקות מעבדה: דגימות שנאספו מהאתר נבדקות במעבדות כדי לקבוע את התכונות ההנדסיות שלהן, כגון סיווג קרקע, צפיפות, חוזק וחדירות.
מכשור גיאוטכני: ניתן להתקין מכשירים באתר לניטור גורמים כגון מפלס מי התהום, תנועת הקרקע או יציבות המדרונות לאורך זמן.
מיפוי גיאולוגי: מתבצע מיפוי מפורט של האתר, לרבות זיהוי סוגי סלעים, שברים, שברים ומאפיינים גיאולוגיים נוספים.

ביצוע סקר גיאולוגי לפני הבנייה מציע מספר יתרונות, כולל:

תכנון נכון: הסקר מספק מידע קריטי למהנדסים ואדריכלים לתכנון יסודות מתאימים, אמצעי יציבות שיפועים ואלמנטים מבניים נחוצים אחרים.
הערכת סיכונים: הסקר מסייע לזהות מפגעים גיאולוגיים פוטנציאליים ולהעריך את השפעתם על פרויקט הבנייה, ומאפשר יישום של אמצעי הפחתה מתאימים.
חיסכון בעלויות: על ידי הבנת תנאי הקרקע מראש, הסקר מסייע במזעור עיכובים בלתי צפויים בבנייה, נזקים או שינויים יקרים במהלך תהליך הבנייה.
הבטחת בטיחות: הסקר מבטיח כי הבנייה מתבצעת באופן המבטיח את בטיחות ויציבות המבנה ומגן עליו מפני סיכונים גיאולוגיים.

כן, הממצאים של סקר גיאולוגי יכולים להשפיע באופן משמעותי על פרויקט הבנייה. הם עשויים להשפיע על עיצוב היסודות, שיטות החפירה, אמצעי יציבות המדרונות או גישת הבנייה הכוללת. בנוסף, ממצאי הסקר עשויים לדרוש פתרונות הנדסיים נוספים או שינויים על מנת להבטיח את בטיחות ויציבות המבנה לאור המאפיינים הגיאולוגיים של האתר.

דילוג לתוכן